בעזה
אנו מאמינים שהעולם כדורי
עד מגיעים אל הקצה.
שם, בקצה הדרכים הקצרות,
התגלמה האהבה האלוהית
בחומה שנבנתה לבל ניפול.
שם, אמהות אוחזות בידי ילדיהן
כדי להביט בתהום.
בעזה אנו מטפסים על המגדלור בחיפוש אחר עולמות
עליהם סיפרו חכמים.
שם אנו מחפשים חיים תבוניים,
שם אנו ממציאים דרכים לחזות את מטרי המטאורים השנתיים.
בבקרים שהם צל הכנסייה מברך את המסגד,
ובערבים שבהם צל המסגד מברך את הכנסייה.
בעזה, גז מדמיע הוא מיותר.
יורשינו נגלים במשקעי הקפה,
אך עדיין בירושה אנו חורטים את שמותיהם בעיפרון.
בעזה, חטא הוא לספור את ילדינו.
בלידתם תינוקות רצים מהר יותר מאמהות
הם אינם מזדקנים אלא נקטפים עם הזיתים.
נסחטים לשמן
שמן זית רך כתית למאור,
להעלות נראה תמיד.
בעזה, דבר אינו חרוט באבן.
נולדים אנו במרחב שבין לבין –
פרחים קטופים באגרטל,
ראשים כרותים וזיכרונות מבושמים.
דגים באקווריום –
מוסגרים בביטחון כלאנו,
גיהנום נצחי.
בעזה…
אורך חיינו הוא 40 קילומטרים.
English Translation
In Gaza…
We believe the world to be spherical
until we reach the edge
There at the end of short roads
The divine love was embodied
In a wall erected to keep us from falling
There, mothers take their children by the hand
To gaze at the abyss
In Gaza we climb the lighthouse in search of worlds
Spoken of by scholars
There we search for intelligent life
There we devise ways to predict the annual meteor showers
Mornings where the church’s shadow greets the mosque
And evenings where the mosque’s shadow blesses the church.
In Gaza tear gas is redundant
The beneficiaries to our wills are foretold in coffee grounds
But still we etch their names with a pencil
In Gaza it is a sin to count our children
Our babies outrun their mothers at birth
They do not grow old
They are plucked with the olive
Pressed into oil
Pure oil of beaten olives for a perpetual light
In the temple of God
In Gaza nothing is set in stone
We are born in the liminal
Cut flowers in a vase
Severed heads and scented memories
Fish in an aquarium
Quarantined in the safety of our prison
Permanent pergatory
In Gaza…
The length of our life is 40 kilometers